סגנונות צילומי אויר 

סגנונות צילומי אוויר.

צילומי אוויר משמשים למטרות שונות כגון צילומי מודיעין, צילומי תצפית, גילוי הרחבות בניה וכדומה. כיום, בגלל הטכנולוגיה הזולה באופן יחסי, אין בעיה להרים לאוויר מטוס זעיר ללא טייס ולצלם את השטח במלואו.

ישנם כמה סגנונות צילום מהאוויר, כאשר לכל סגנון יתרונות וחסרונות ניכרים. אם אתה מעוניין לצלם שטח מסוים כדאי שתדע איזה סגנון טוב לך ואיזה סגנון לא יענה על צרכיך.

צילום אוויר אנכי.

צילומי אויר אנכיים נעשים בזווית של בין 5-15 מעלות וכך נוצר מראה תלת מימדי ומדויק. צילום אנכי דומה, למעשה למפה טופגרפית ועל כן, בהתאמה בין מפה לצילום מחפשים תמיד נקודת משען בולטת כמו הר גבוה. במהלך הטיסה נעשים מספר צילומים כאשר יש חפיפה מוגברת בין שני צילומים. חפיפה זו יכולה לכסות עד 80% מהשטח של הצילום הקודם. חפיפה זו קריטית להבנת התצלום מפני שצילום אנכי יוצר תמונה מעוותת, בין אם בגלל אופי הצילום ובין בגלל רעידות המטוס, שינויים בגובה הטיסה וכו'.

החפיפה מאפשרת ראייה תלת מימדית של השטח, ראייה אותה משיגים באמצעות מכשיר הנקרא סטראוסקופ. בנוסף, ישנה שיטה הנקראת אורתופוטו לפיה נלקחים רק מרכזי התמונות ומחוברים יחדיו ליצירת תצלום אחד מהיימן. מרכז התמונה הוא הברור ביותר בצילום אנכי.

על גבי צילומי אוויר אנכיים מופיעים הנתונים הבאים:

• מספר גיחה, מספר תצלום.

• גובה המטוס מעל פני הים.

• הגורם המצלם.

• שעת הצילום.

• רוחב שדה הראייה של העדשה בזמן הצילום.

• סוג המצלמה.

• בועת פילוס המסמלת את רמת היציבות בזמן לקיחת התמונה.

• צלבי מרכז.

צילום משופע.

צילום משופע נראה הרבה יותר ריאליסטי מפני שהוא מצולם בזווית קהה יותר ונראה כמו שאנחנו רגילים לראות נוף אילו אנחנו היינו בשטח. צילום אוויר משופע מכסה שטחים נרחבים הרבה יותר ולכן משמש לצילום שטחי אויב אשר אין אפשרות לצלמם באופן אנכי.

חסרונו הגדול של צילום אויר משופע הוא בכך שלא ניתן לראות את כל השטח ויש לא מעט שטחים מתים המוסתרים על ידי פרטי נוף גדולים כמו בניינים או הרים. 

צילום אויר בגלים בתדר תת-אדום.

סגנון צילום זה מיועד בעיקר לשטחים חקלאים שכן, בצילום זה ניתן להבחין באיזורים שיש בהם צמחייה על ידי זיהוי הכלורופיל שבה. בתצלום עצמו, כל מה שנראה בצבע ירוק הוא איזור ללא צמחייה ואילו איזורים שנצבעו בצבע טורקיז או כחול הם איזורי צמחייה בעלת כלורופיל.

כאמור, צילומים אלה נועדו לצרכים חקלאיים, לבדוק אילו צמחים גדלים באיזור מסוים, צפיפות הצמחייה, על מנת לבדוק את היקף הנזקים שנגרמו או לשם גילוי גידולים לא חוקיים כמו מריחואנה.

שלושת סגנונות הצילום הללו מכסים למעשה את כל מטרות הצילום האווירי שיש: מיפוי, מודיעין, מידע מסחרי וכו'.